קרנוז'ה

בין שתי מלחמות העולם חיו בקיירנוז'יה כ-300 יהודים – כ-40 אחוזים מתושביו. הם התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה. רבים מהם נטו לציונות, בייחוד הצעירים. בכפר היה קן של בית"ר. ילדי הקהילה למדו בחדר המסורתי ובבית הספר הפולני המקומי.
עם התקרבות הצבא הגרמני לכפר בספטמבר 1939 ברחו רבים מהיהודים מזרחה. ב-16 בספטמבר 1939 הפציצו את הכפר מטוסים של הגרמנים, ו-20 יהודים נהרגו או נפצעו. ב-18 בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את קיירנוז'יה וגירשו את כל אוכלוסייתו לז'יחלין, מרחק 17 קילומטרים משם. בז'יחלין הופרדו היהודים מן הפולנים ונשלחו עם יהודי המקום לעבודת כפייה. כעבור ימים אחדים שבו מרבית המגורשים לקיירנוז'יה, ומצאו שבתיהם נשדדו.
במרס 1940 הוקם בקיירנוז'יה גטו. לצורך כך פונו פולנים משני רחובות, ולשני רחובות אלו דחסו הגרמנים את כל יהודי הכפר. סביב הגטו הוקמה גדר. הגברים בני 60-15 הוצאו יום-יום לעבודת כפייה.
ב-1 ביולי 1940 הביאו הגרמנים לגטו 240 יהודים מכפרי הסביבה. בדצמבר 1940 חיו בגטו כ-650 יהודים.
גטו קיירנוז'יה חוסל במרס 1941, וכל יושביו גורשו לגטו ורשה.

​

                                                    (קרדיט: תוכן זה באדיבות אתר "יד ושם")

​

אנדרטה מספר 48