פצנוב

פצנוב.jpg

Our 
Story

אחרי מלחמת העולם הראשונה חיו בפצנוב כ-1,700 יהודים – כשני שלישים מאוכלוסייתה. רובם התפרנסו ממסחר וממלאכה. בפצנוב פעל סניף ציוני, נפתחה ספרייה ציבורית, והתקיימו חוגים לדרמה וללימוד עברית. בתקריות אנטישמיות אלימות שהיו במקום ב-1919 נפצעו כמה יהודים.
עם הכיבוש הגרמני, בספטמבר 1939, גויסו יהודים מפצנוב לעבודת כפייה, אך לא הוטלו גזרות נוספות. משום כך הגיעו אליה ב-1941 פליטים מקרקוב, וב-1942 – פליטים מקילצה ומרדום.
בספטמבר 1942 הוקם בפצנוב גטו ורוכזו בו גם יהודים מכפרים סמוכים. מספר היהודים במקום עלה לכ-3,000.
בסוף אוקטובר 1942 נלקחו מאות צעירים יהודים למחנה העבודה סקרז'יסקו-קמיינה. בסוף אוקטובר גורשו שאר יושבי הגטו למחנה ההשמדה טרבלינקה.

                                                    (קרדיט: תוכן זה באדיבות אתר "יד ושם")

אנדרטה מספר 216

"מי יזכור את בנו של הַסַּפָּר"

      "שיר אחרי הגשם"   יעקב גלעד