פיוטרקוב טריבונלסקי

ערב מלחמת העולם השנייה חיו בפיוטרקוב טריבונלסקי, עיר עתיקה שיהודים ישבו בה עוד מימי הביניים, כ-10,300 יהודים – כחמישית תושביה.
פיוטרקוב טריבונלסקי נכבשה בידי הגרמנים ב-5 בספטמבר 1939. רבים מיהודי העיר נמלטו לכפר הסמוך סוליוב. יותר מ-1,000 יהודים נהרגו בהפצצות. בימי הכיבוש הראשונים הצליחו כ-2,000 מיהודי העיר להימלט לאזור שבשליטת הסובייטים, אך מיד בתום הקרבות נהרו לעיר אלפי פליטים יהודים ופולנים.
באוקטובר 1939 הודיע המפקד הגרמני של העיר הנס דרקסל לרב לאו על תחילת הקמת הגטו בפיוטרקוב טריבונלסקי. המעבר לגטו הסתיים בסוף ינואר 1940. עד אביב 1942 הוסיפו פולנים רבים להתגורר בתחומי הגטו.

 באפריל 1942 הגיע המספר הרשמי של היהודים בגטו ל-16,500, ובהם כ-8,000 פליטים, אך בפועל היה המספר גדול יותר, שכן בגטו התגוררו עוד כ-2,000 יהודים שלא היו רשומים כלל.

בראשית מרס 1942 ציווה ראש נפת פיוטרקוב טריבונלסקי לסגור לחלוטין את הגטו; כל הפולנים שעוד התגוררו בתחומו נאלצו להתפנות ממנו, ויהודים שנתפסו מחוצה לו הוצאו להורג. ב-1 באפריל 1942 הוכרז הגטו גטו סגור ושטחו צומצם.
ב-13 באוקטובר 1942 כיתרו את הגטו יחידות ס"ס ושוטרים גרמנים, אוקראינים, ליטאים ולטווים. האקציה החלה למחרת ובכיכר נערכה סלקציה, ואחריה הועלתה קבוצה ראשונה של כ-6,000 בני אדם על קרונות בקר וגורשה למחנה ההשמדה טרבלינקה. הגירושים נמשכו שמונה ימים, ובמהלכם גורשו מהגטו לטרבלינקה כ-22,000 יהודים.
לאחר הגירוש תלו השלטונות הגרמניים בתחנת רכבת שלט ועליו הכתובת: "פיוטרקוב טריבונלסקי נקייה מיהודים".

​

                                                   (קרדיט: תוכן זה באדיבות אתר "יד ושם")

​

אנדרטה מספר 188

 

אתר קהילת יהודים יוצאי פיוטרקוב-טריבונלסקי