ישינובקה

בין שתי מלחמות העולם ישבו בישיונובקה כ-1,300 יהודים – כשבעים אחוזים מתושביה – ועסקו בעיקר בתעשייה זעירה, במסחר זעיר ובמלאכה לסוגיה. ביסיונובקה פעלו מפלגות יהודיות, ובהן מפלגות ציוניות והבונד, והיו בה בית ספר יידישאי ובית ספר עברי דתי "תחכמוני". בתחילת ספטמבר 1939 זרמו לעיירה פליטים יהודים מאזורי מערב פולין שנכבשו בידי הגרמנים.
ישיונובקה נכבשה בידי הצבא האדום במחצית השנייה של ספטמבר 1939.
יסיונובקה נכבשה בידי הגרמנים ב-27 ביוני 1941. בפוגרום שנעשה ביהודי העיירה עוד באותו היום הציתו הגרמנים ואנטישמים מקומיים ארבעה רחובות גדולים ורצחו 74 יהודים. לאחר מכן נעצרו 42 צעירים יהודים שכביכול שיתפו פעולה עם הממשל הסובייטי והועברו לכלא בביאליסטוק. רובם עונו ונרצחו. יהודי ישיונובקה חויבו לשאת טלאי צהוב ונדרשו לכונן יודנרט. בגטו שהוקם בעיירה הצטופפו יהודי ישיונובקה וכן יהודים מעיירות הסביבה, ומספר הכלואים בו הגיע לכ-3,000. היודנרט גייס יהודים רבים, ובהם נערים בני 14 ומעלה, לעבודת כפייה במפעלים מקומיים ובמחצבה בקנישין, מרחק 14 קילומטרים מישיונובקה.
בסוף 1941 גורשו מישיונובקה יהודים רבים, בעיקר פליטים, לגטו סוחובולה.
באמצע ינואר 1943 נמלטה קבוצה גדולה של צעירים יהודים מישיונובקה לגטו ביאליסטוק. ב-25 בינואר 1943 ריכזו הגרמנים כאלפיים מיהודי ישיונובקה בכיכר השוק; רובם גורשו משם למחנה ההשמדה טרבלינקה, אך כמה מהם הצליחו להימלט ליערות הסביבה

​

                                                    (קרדיט: תוכן זה באדיבות אתר "יד ושם")

​

אנדרטה מספר 221