טריסק

טריסק.jpg

Our 
Story

בין שתי מלחמות העולם חיו בטריסק כ-1,200 יהודים – יותר ממחצית אוכלוסייתה. הם התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה, ואחדים עסקו בסחר בעצים ותבואות ובייצוא שלהם. בעיירה פעלו מפלגות ציוניות והבונד, ויהודים נמנו גם עם תומכי המפלגה הקומוניסטית הפולנית הבלתי חוקית. בטריסק היו בתי ספר של רשת "תרבות" ושל ציש"א והיו בה גם ספריות שלהם. לאחר הכיבוש הסובייטי בספטמבר 1939 נפסקה פעילותם של המוסדות והארגונים היהודיים בעיירה.
הצבא הגרמני כבש את טריסק ב-28 ביוני 1941 והחל בגזל רכושם של היהודים בהשתתפותם של אוקראינים מקומיים. עשרה יהודים נרצחו לפי רשימה שהכין הממשל האוקראיני המקומי. היהודים הצטוו לשאת סרט זרוע ועליו מגן דוד, הם גויסו לעבודת כפייה, והוחרמו מהם דברי ערך, תכשיטים ופרוות וכן בעלי חיים.
בעיירה הוקם יודנרט. יהודי טריסק רוכזו בכמה מרחובות העיירה, אך אלו לא הוקפו בגדר. ב-19 באוגוסט 1942 הוטל על יהודי טריסק תשלום כופר גבוה, בכסף ובבגדים, ועוד באותו היום נרצחו כמה מתושבי הגטו ובהם אחד מחברי היודנרט.
גטו טריסק חוסל ב-23 באוגוסט 1942 ותושביו נרצחו בבורות שנחפרו מחוץ לעיירה. כמה מהיהודים נהרגו בעודם מנסים להתנגד לגרמנים: בֶּריש סגל חטף תת-מקלע מגרמני ופגע בכמה שוטרים לפני שנורה למוות; שתי נשים התנפלו על המפקד הגרמני והצליחו לפצוע אותו לפני שנורו. יהודים אחדים הציתו כמחצית מבתי הגטו.

                                                   (קרדיט: תוכן זה באדיבות אתר "יד ושם")

אנדרטה מספר 35

"מי יזכור את בנו של הַסַּפָּר"

      "שיר אחרי הגשם"   יעקב גלעד