דומברובה

Our 
Story

בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בקוז'ניץ 560 יהודים – יותר משליש תושביה. רובם התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה. בקוז'ניץ פעלו מפלגות ותנועות נוער יהודיות.

בעקבות פלישת גרמניה לברית-המועצות ביוני 1941 הופצצה קוז'ניץ ובתים רבים עלו באש.

מיד לאחר הכיבוש הוגבלה תנועתם של יהודי העיירה, הם חויבו לשאת טלאי צהוב, וכעבור ימים מספר נדרשו לבחור יודנרט. עיקר תפקידו של היודנרט היה לגייס עובדי כפייה.

גטו קוז'ניץ חוסל ב-1 בנובמבר 1942. קשישים וחולים נורו למוות בבתיהם, יתר היהודים שולחו למחנה המעבר קלבסין וממנו גורשו כעבור שבועות אחדים למחנה ההשמדה טרבלינקה.

                                                    (קרדיט: תוכן זה באדיבות אתר "יד ושם")

אנדרטה מספר 170

"מי יזכור את בנו של הַסַּפָּר"

      "שיר אחרי הגשם"   יעקב גלעד