בריגל (בז'סקו)

בריגל.jpg

Our 
Story

בין מלחמות העולם חיו בבריגל כ-2,000 יהודים – יותר ממחצית אוכלוסייתה. רובם התפרנסו ממסחר ומרוכלות, וקצתם מתעשייה זעירה וממלאכה, בעיקר בענפי ההלבשה והמזון. יהודי ברגיל הסתייעו באיגודים מקצועיים, בקופת גמ"ח שקיבלה את תמיכת הג'וינט ובאגודת צדקה שנעזרה ביוצאי העיירה בארצות-הברית. עם מוסדות הסעד שפעלו בעיירה נמנו בין היתר אגודת "ביקור חולים" ואגודה למען ילדים עניים שסייעה במזון ובקייטנות בעזרת כספים מסניף "צנטוס" בקרקוב. עם מוסדות החינוך היהודיים בעיירה נמנו גם תלמוד תורה ובית ספר לנערות "בית יעקב". שיעורי ערב בעברית התקיימו מטעם רשת "תרבות". בעיירה פעלה אגודת מוזיקה, ובמועדון הספורט של "מכבי" היו יותר מ-100 חברים. בבריגל פעלו מפלגות ותנועות נוער ציוניות, אגודת ישראל וקבוצה של הבונד. יהודים היו פעילים גם במפלגה הקומוניסטית הפולנית הבלתי חוקית.
ב-1918 נרצחו שמונה יהודים בפוגרום שערכו בעיירה כפריים מהסביבה ועוד יהודים רבים נפצעו קשה. בסוף שנות השלושים החל גל חדש של הסתה אנטישמית נגד יהודי ברגיל.
הגרמנים כבשו את ברגיל ב-5 בספטמבר 1939. למחרת החלו לחטוף יהודים לעבודת כפייה, ולאחר ימים מספר שרפו את בית הכנסת והטילו על הקהילה תשלום כופר. באוקטובר 1939 נערך מיפקד של גברים יהודים בני 60-15 שנה, והיודנרט, בראשותו של הנדלר, נצטווה לספק עובדי כפייה מדי יום ביומו.
ב-1940 וב-1941 הובאו לבריגל פליטים יהודים מיישובי הסביבה ומגרמניה. 

ב-1941 שולחו עשרות צעירים יהודים למחנות עבודה, בעיקר למחנה בפוסטקוב. באפריל 1942 רצחו אנשי גסטפו שהגיעו מטרנוב כ-20יהודים. במאי 1942 שוב שולחו יהודים למחנה פוסטקוב, ובמקביל הובאו לעיירה מגורשים רבים מכל האזור.
ב-18 או ב-25 ביוני 1942 נרצחו בעיירה כ-180 יהודים, ובהם גם סגן ראש היודנרט גולדמן ו-560 יהודים גורשו למחנה ההשמדה בלז'ץ.
כעבור ימים אחדים הוקם בבריגל גטו והצטופפו בו יותר מ-5,000 בני אדם. ביולי 1942 נסגר הגטו. רבים מתו ברעב ובמגפת הטיפוס. יושבי הגטו שהועסקו בעבודות מחוץ לו ניסו להבריח מזון פנימה. רבים עבדו בבתי מלאכה בגטו, בתקווה שחיוניותם למשק הגרמני תדחה את חיסול הגטו. עם זאת, רבים הכינו מקומות מחבוא בגטו, ואחרים ברחו ליערות בסביבה.
ב-12 בספטמבר 1942, ראש השנה תש"ג, כותר הגטו והיהודים נצטוו להתייצב בכיכר שבמרכזו. רבים נרצחו במקום, ובכללם המאושפזים בבית החולים. גופותיהם של מאות הרוגים התגוללו בחוצות הגטו. כ-4,000 יהודים גורשו לבלז'ץ. כ-70 איש נותרו בגטו כדי לרכז את רכוש היהודים ולמיין אותו, ולאחר מכן הועברו לגטו טרנוב. עשרות יהודים שהסתתרו בעת האקציה ניסו להימלט לגטו בוחניה, אך רבים מהם נתפסו ונרצחו.

                                                    (קרדיט: תוכן זה באדיבות אתר "יד ושם")

אנדרטה מספר 54

"מי יזכור את בנו של הַסַּפָּר"

      "שיר אחרי הגשם"   יעקב גלעד