בייטש

אחרי מלחמת העולם הראשונה חיו בבייטש כ-850 יהודים – כשישית מאוכלוסייתה. הם התפרנסו ממסחר וממלאכה. כמה מהם היו פועלים שכירים, והיו בהם גם כמה בעלי מפעלים קטנים. הם הסתייעו במוסד הלוואה וחיסכון ובקופת גמ"ח שנוסדו בתמיכת הג'וינט. כמו כן היו בעיירה מוסדות סעד אחדים.
בבייטש פעלו תלמוד תורה ובית מדרש וכן בית ספר עברי וספרייה, ופעלו בה מפלגות ותנועות נוער ציוניות, קבוצות חלוציות, אגודת ישראל ותנועות הנוער שלה.
הגרמנים כבשו את בייטש ב-7 בספטמבר 1939. מקצת היהודים שניסו להימלט נאלצו לשוב לעיירה. החלו התעללויות ביהודים וחטיפות לעבודת כפייה. רכוש רב נשדד מהיהודים והוטלו עליהם תשלומי כופר. בחורף 1939/40 הובאו לעיירה כ-500 פליטים מלודז' וסביבתה, ומספר היהודים בבייטש הגיע לכ-1,300. במחצית פברואר 1940 נצטוו יהודים בני 12 ומעלה לשאת סרט זרוע לבן שעליו מגן דוד כחול.
בתחילת 1940 הוקם בעיירה יודנרט. היודנרט נתבע לספק מדי יום ביומו שלושים גברים לעבודת כפייה. יהודים מבייטש שברחו לאזורים שבשליטת הסובייטים שבו אליה לאחר פלישת גרמניה לברית-המועצות ביוני 1941. בינואר 1942 נצטוו יהודים אלו לעבור למזרח גליציה.
באוקטובר 1941 נאסרה על יהודי בייטש היציאה מהעיירה, ובמרס-אפריל 1942 הוקם בעיירה גטו סגור. בשורה של תקריות מינואר ועד יולי 1942 נרצחו עשרות רבות של יהודים בידי אנשי גסטפו וז'נדרמריה מיסלו ומגורליצה.
במאי 1942, בניסיון למנוע את חיסול הגטו, ארגן היודנרט סדנאות לייצור מברשות ונעליים. כארבעים גברים הועסקו על-ידי החברה הגרמנית "בקרס-אולריך" בסביבות העיירה. ביולי 1942 הוכנסו לגטו בייטש יהודי היישובים בסביבה, ומספר התושבים בו עלה לכ-1,700. ב-22 ביולי 1942 נשלחו 170 גברים למחנה העבודה פלשוב. בתחילת אוגוסט 1942 שוב הוטל על יהודי בייטש תשלום כופר.
ב-14 באוגוסט 1942 כותר הגטו והחלה אקציה. שוטרים גרמנים ואוקראינים ריכזו כאלף יהודים בצריפים, וארבעה ימים החזיקו אותם בהם בלי אוכל ושתייה. בין 120 ל-180 חולים וזקנים נורו במקום, והמשטרה הפולנית המקומית ומכבי האש חיפשו יהודים שהסתתרו. ב-17 באוגוסט 1942 גורשו יהודי הגטו למחנה ההשמדה בלז'ץ .
באוקטובר 1942 שולחו היהודים עובדי "בקרס-אולריך" למחנה העבודה בפשמישל.

​

                                                    (קרדיט: תוכן זה באדיבות אתר "יד ושם")

​

קהילות הסביבה - אלפיני, בינארובה, גרודנה, הארקלובה, ויטובה, זפיניק, ליפינקי, ליבושה, סבושובה, רצלביצה, שבינצאני, שצישין, שפיטניצה

​

אנדרטה מספר 55