בז'ז'ני ונריוב

בזזני.jpg

Our 
Story

בין שתי מלחמות העולם חיו בבז'ז'ני כ-3,500 יהודים – כשליש מאוכלוסייתה. בעיר פעלו מוסדות סעד ותרבות יהודיים ואגודות ספורט יהודיות. בקרב היהודים בלטה פעילותן של המפלגות הציוניות; יהודים אחרים תמכו באגודת ישראל וכן במפלגה הקומוניסטית הפולנית.
לאחר כיבוש בז'ז'ני בידי הגרמנים ב-4 ביולי 1941 ערכו האוקראינים פוגרום בעיר. מספר יהודים נרצחו, רבים נפגעו, ורכוש נשדד. על היהודים הוטלו הגבלות תנועה קשות והם חויבו לשאת סרט שעליו מגן דוד. כעבור שבועות מספר הורו הגרמנים להקים יודנרט בראשותו של ראש הקהילה, הפעיל הציוני שמעון קלרר.
ביום הכיפורים תש"ב (1 באוקטובר 1941) עצרו הגרמנים, בפיקודו של המושל המקומי הנס אדולף אסבאך , 500-700 גברים יהודים, בעיקר אנשי ההנהגה והאינטליגנציה. הם נרצחו כעבור יומיים במחצבה סמוכה. ב-18 בדצמבר 1941, חנוכה, פרצו שוטרים גרמנים ואוקראינים לאזור המגורים של היהודים ריכזו בעזרת השוטרים היהודים כ-1,200 יהודים על-פי רשימה שהכין היודנרט מראש. יהודים אלו – בעיקר קשישים, נשים וילדים, נלקחו ברגל ובעגלות ליער סמוך בין בז'זני לפודהייצה, ונרצחו ביריות מקלעים. 
בחודשים הבאים נחטפו מפעם לפעם יהודים מבז'ז'ני למחנות עבודה. באביב 1942 הועברו לבז'ז'ני יהודים מכפרי הסביבה.
האקציה הגדולה נערכה ביום הכיפורים תש"ג (21 בספטמבר 1942): 1,500-1000 יהודים גורשו מהעיר למחנה ההשמדה בלז'ץ ועוד כמה מאות נרצחו במקום.
לאחר האקציה התמנה בבז'ז'ני יודנרט חדש, ובראשו בנימין מיטלמן . מיטלמן נצטווה לפנות בגטו הצפוף מקום לשרידי הקהילות הסמוכות. כעבור כשבועיים פתחו הגרמנים בגטו במצוד אחר גברים, ואלה שנתפסו נשלחו למחנות עבודה.
בין 30 במארס ל-2 באפריל 1943 נעצרו כ-300 יהודים נוספים. הנשים והילדים נורו בבית העלמין הסמוך, ואילו הגברים הועברו למחנה העבודה בקמיונקה. בשבועות שלפני חיסול הגטו הועברו כמה מאות מתושביו לבניין סמוך לגטו, כביכול מחנה עבודה בשירות הגרמנים. ב-12 ביוני 1943 נרצחו ביריות כל שרידי יהודי בז'ז'ני – תושבי הגטו והמחנה גם יחד.

שנות השלושים של המאה העשרים חיו בנריוב כ-800 יהודים – כרבע אוכלוסייתה. הם התפרנסו ממסחר זעיר, ממלאכה ומחקלאות. בעיירה פעלו מפלגות יהודיות, ובהן מפלגות ציוניות, וכן תנועות נוער.
נריוב נפלה בידי הגרמנים ב-1 ביולי 1941. בתוך זמן קצר החלו השוטרים האוקראינים לחטוף יהודים מבתיהם ומהרחובות לעבודת כפייה מלווה השפלות והתעללויות. מסתיו 1941 ועד אביב 1942 הגיעו לנריוב יהודים מכפרי הסביבה וכן כ-300 יהודים מבז'ז'ני שנמלטו מאימת אקציה מתקרבת. באפריל 1942 עלה מספר היהודים בנריוב ליותר מ-1,400.
ב-22 בספטמבר 1942 הגיעו לנריוב שתי משאיות עמוסות שוטרים גרמנים מטרנופול וכן שוטרים יהודים מבז'ז'ני. העיירה כותרה, וכ-1,000 מהיהודים רוכזו והוסעו לבז'ז'ני, ושם צורפו לרכבת גירוש שיצאה למחנה ההשמדה בלז'ץ.
לאחר האקציה רוכזו כ-500 היהודים שנותרו בעיירה בגטו שהוקצו לו כמה סמטאות צרות. הגטו חוסל בסוף נובמבר או בראשית דצמבר 1942; תושביו גורשו לגטו בז'ז'ני ובו נרצחו כמעט כולם באקציה שבוצעה שם בימים הראשונים של דצמבר 1942. ניצולים מעטים שבו לנריוב, אך הם נתפסו במצוד של המשטרה האוקראינית ונורו בידי אנשי גסטפו.

                                                    (קרדיט: תוכן זה באדיבות אתר "יד ושם")

אנדרטה מספר 1

"מי יזכור את בנו של הַסַּפָּר"

      "שיר אחרי הגשם"   יעקב גלעד