בולימוב

Our 
Story

בין מלחמות העולם חיו בבולימוב כ-250 יהודים ופעלו בה מפלגות יהודיות כגון אגודת ישראל ומפלגות ציוניות וכן פעלה בה ספרייה ציבורית יהודית.
עם פרוץ המלחמה עזבו מקצת היהודים את העיירה, אך בו בזמן הגיעו אליה פליטים רבים יותר ממקומות אחרים, ובדצמבר 1940 הגיע מספר היהודים בעיירה ל-460. בעיירה פעל יודנרט.
במאי 1940 הוקם בבולימוב גטו קטן והוקף בגדר תיל ועץ. במקום החל לפעול שירות סדר יהודי. זרם הפליטים לגטו נמשך גם אחרי סגירתו, והם שוכנו בכל מקום פנוי. רוב היהודים הכשירים לעבודה הועסקו בעבודות יער מחוץ לגטו, והדבר הקל עליהם לקנות בחשאי מוצרי מזון אצל האיכרים.
במרס 1941 גורשו כל יושבי גטו בולימוב לגטו ורשה. רובם נאלצו ללכת לוורשה ברגל.

                                                    (קרדיט: תוכן זה באדיבות אתר "יד ושם")

אנדרטה מספר 48

"מי יזכור את בנו של הַסַּפָּר"

      "שיר אחרי הגשם"   יעקב גלעד