top of page

אוסטילה

אוסטילה.jpg

Our 
Story

בין מלחמות העולם חיו באוסטילה כ-2,700 יהודים – כשלושה רבעים מאוכלוסייתה. הם התפרנסו ממסחר וממלאכה והיו מאוגדים באיגודים מקצועיים יהודיים שהחזיקו שני מוסדות הלוואה וחיסכון. בעיירה פעלו בתי ספר עבריים של רשת "תרבות" ורשת "יבנה" וכן ספריות בעברית וביידיש, והיה בה ייצוג לרוב המפלגות הציוניות.
בספטמבר 1939 השתלטו הסובייטים על אוסטילה. בגלל קרבתה לאזורי השליטה של הגרמנים בפולין הטילו הסובייטים הגבלות תנועה על תושביה. שליש מיהודי העיירה עזבו אותה, רובם לוולודז'ימייז' וולינסקי.
ב-22 ביוני 1941 כבשו הגרמנים את אוסטילה ועד מהרה החלו לחטוף יהודים לעבודת כפייה. בתוך ימים ספורים נרצחו 30 יהודים. בסוף יולי 1941 מינו הגרמנים יודנרט בעיר, והוקם בה גם שירות סדר יהודי.
בסוף אוקטובר 1941 נאסרו 890 מנכבדי היהודים ומשכיליהם ונרצחו. לאחר מכן נחטפו מפעם לפעם קבוצות של צעירים ונרצחו ליד בית הקברות היהודי.
במרס 1942 הוקם בעיירה גטו, ונכלאו בו כ-2,000 בני אדם. הגטו חוסל במחצית הראשונה של ספטמבר 1942: רוב תושביו הועברו לוולודז'ימייז' וולינסקי ונרצחו בכפר הסמוך פיאטידיין עם יהודים מהגטו המקומי.
כשלוש מאות מיהודי אוסטילה נמלטו בעת האקציה. מרביתם נתפסו ונרצחו, ומיעוטם מצאו מסתור אצל פולנים או הצטרפו לפרטיזנים.
קבוצה קטנה של עובדים יהודים מאוסטילה הושארה לעבודה במחנה צבאי ליד ולודז'ימייז' וולינסקי. בתחילת 1943 חוסלו גם הם.

                                                   (קרדיט: תוכן זה באדיבות אתר "יד ושם")

אנדרטה מספר 36

"מי יזכור את בנו של הַסַּפָּר"

      "שיר אחרי הגשם"   יעקב גלעד

bottom of page