אוליקה

בין מלחמות העולם חיו באוליקה כ-2,100 יהודים. בשנות העשרים הוקמו בעיר מפלגות וארגונים יהודיים וציוניים, ונוסדה בה ספרייה עברית, שנקראה על שם יחיאל צ'לנוב. בעיר פעלו תנועות הנוער הציוניות החלוץ, השומר הצעיר ובית"ר, וכן שני קיבוצי הכשרה.

יום 29 ביוני 1941 כבשו הגרמנים את העיר במבצע ברברוסה, ולאחר שהסובייטים הצליחו לשוב אליה לזמן קצר, העיר הופצצה קשות ביום 1 ביולי על ידי הגרמנים. כתוצאה מכך, רוב בתי העיר נהרסו, וכ- 100 יהודים נספו.

במרץ 1942 הוקם בעיר גטו, והובאו אליו יהודים רבים מכפרי הסביבה. מספר תושבי הגטו הגיע לכ- 3,500. באביב 1942 נשלחו 30 צעירים לעבודה ברובנו, ונרצחו שם.

בגטו פעלה קבוצת מחתרת יהודית, אשר פוצצה תשתיות וחיבלה במסילת הברזל באזור, ואשר ביולי 1942 הרגה באמצעות מוקשים שהטמינה מספר שוטרים אוקראינים ופקיד ממשל גרמני.

ביום 27 באוגוסט 1942 חוסל הגטו בעיר. רוב תושביו הובלו לאתר בסמוך לעיר, שם נורו למוות ונקברו בבורות. כ- 500 יהודים ניסו להסתתר או לברוח מהעיר, אך רובם נתפסו ונרצחו.

כ-130 יהודים שהושארו בעיר למטרות עבודה נרצחו ערב כניסת הצבא האדום לעיר בינואר 1944.

 

​

​

                                                    (קרדיט: תוכן זה באדיבות אתר "יד ושם")

​

אנדרטה מספר 247