אוטבוצק

קהילת יהודי אוטבוצק מנתה בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 כ-5,400 יהודים – שהיוו כמעט שני שלישים מאוכלוסייתה שמנתה כ-8,500 נפשות. אוטבוצק הייתה אתר הנופש הגדול ביותר בסביבות ורשה, ויהודים רבים התפרנסו בה מענפי התיירות. העיר הוכרה גם כבירת האדמו"רים בפולין, כיוון שקבעו את דירתם בעיר רבים מגדולי אדמו"רי פולין, והמקום נהפך למרכז התורה והחסידות במדינה. בעיר פעלו מוסדות חינוך ותרבות יהודיים, אגודות ספורט וארגונים של תנועות הנוער. בעיר התגורר רבי יוסף שניאורסון – האדמור השישי של חב"ד.

העיר אוטבוצק נכבשה בידי הגרמנים ב-29.9.39 ומאותה עת החלה נדידה של האזרחים, בעיקר צעירים, למזרח, שנתפס כמוגן יותר.

הוראה להקמת הגטו בעיר החלה לצאת לפועל ב-26 בספטמבר 1940.

מערכת החינוך המשיכה להתקיים בגטו, נפתחו בו כמה בתי ספר יסודיים וגני ילדים, התקיימו בו חוגים ללימוד תורה וניתנו הרצאות בספרות ובהיסטוריה.
בראשית 1941 הלך מצבם של תושבי הגטו והחמיר. ב-10 בינואר 1941 הוקמה סביב הגטו גדר, ומי שהעז לצאת נורה במקום.               

חיסול הגטו החל ב-19 באוגוסט 1942. בגטו אוטבוצק היו אז כ-12,000 יהודים. יום לפני תחילת החיסול הגיעו ל אוטבוצק פלוגות ס"ס וכוחות אוקראינים. לפני הגירוש הכללי נרצחו כל החולים שבבתי החולים בגטו וכן צוות הרופאים והאחיות בבית החולים לחולי נפש. ביום חיסול הגטו נשלחו כ-8,000 יהודים לטרבלינקה ולאושוויץ. הפולנים תושבי המקום בזזו את רכושם.
כמעט כל היהודים שהצליחו לברוח ליערות נתפסו ונרצחו. השוטרים היהודים נשלחו לווילנוב ולמחנה טרחומין ושם נורו גם הם.

​

                                                    (קרדיט: תוכן זה באדיבות אתר "יד ושם")

​

​

אנדרטה מספר 39